Main menu:

Site search

RSS Logo Web Directory

חופה ריבונית: סמכות קהילתית כאידיאולוגיה בציונות התרבותית

מתוך: שדמות, פ"ב (82), קיץ תשמ"ז (1987)

התנועה הציונית קמה לא רק להבטיח מסגרת מדינית כדי שעם ישראל יחיה "ככל העמים". אדרבא, יעודה של הציונות – להבטיח את יחודו של עם ישראל ואת המשך קיומו היוצר באשר הוא שם. זו עמדת הציונות התרבותית ונדמה היום כי בלעדיה אין לציונות המדינית משמעות.

ציונות תרבותית – משמע עיצוב מחדש את פני החברה היהודית על תרבותה. רבים מאבות תנועת העבודה הציונות סברו כי די לכך בהגשמה עצמית שיתופית על אדמת ארץ-ישראל במסגרת חברתית. אך תרבותו של אדם וקשריו לחברתו מעוצבים ע"י עולם של סמלים, אשר חוזרים על עצמם על-פי עונות השנה: סמלים אשר מלווים את מחזור חייו של הפרט וכן את חייהם הקולקטיביים של קהילה ועם.

אין כעם ישראל אשר ידע במשך דורות לקיים, במסגרת החברתית של קהילותיו, עולם רווי מעשים פולחניים-סמליים, אשר חזרו על עצמם יום יום, שבוע שבוע, חודש חודש, שנה שנה, דור אחרי דור, וכך שמרו על יחודנו וזהותנו.

במובן מסוים, קל היה להיות מהפכני בחידוש פני העם, ריבוניים מהבחינה החברתית – יש מאין. בלא מסגרת מכבידה של קיום חברתי-מדיני-אוטונומי בארץ מאז החורבן – הכל היה פתוח.

לא כן הדבר בתחום תיקון תרבותי. הצטברות של אלפיים שנות מסורת ופסיקה של יהדות רבנית בקביעת נורמות לדרכי הביטוי בתחום הפולחני-סמלי, הביא לא רק לשלילת הדרך המסורתית, בה סמלים אלה בוטאו, אלא לשלילת הסמלים עצמם כחלק מהמעשה המהפכני של שלילת החברה היהודית המאובנת הקיימת.

בדור האחרון רבו קולות של יחידים התובעים את פרעון השטר של חידוש פני העם, גם מהבחינה ההתרבותית. ודאי של"שדמות" יצא שם כנותנת-פה להשקפה זו.

אך התארגנות תנועתית אשר קמה במפורש, תוך מודעות ומחוייבות לתיקון תרבותי-חברתי כמכלול אחד, היא תופעה חדשה. צופי-תל"ם – הפועלת כתהליך תנועתי-אוטונומי מבחינה חינוכית במסגרת הסתדרות הצופים, הינה זעירה בגודלה, אך קבעה כמה עקרונות מרחיקי לכת בעניין זה. המועצה החינוכית הראשונה שלה (בקיבוץ יהל, פסח תש"מ, 1980) דנה בשאלת הסמכות לגבי מכלול זה של תיקון וקבעה: "מועצת החינוך תדון בנושאים של הלכה והליכות של חבריה, כפרטים וכקבוצות. החלטותיה תחייבנה בפעילות תנועתית ארצית ותשמשנה כהמלצות לאורח-חיים של חבריה.1 כאן רעיון הדמוקרטיה הקהילתית מיושם לתהליך של תיקון תרבותי – סמכות ריבונית קהילתית במקום סמכות רבנית כתשתית רעיונית.

בשנים שחלפו מאז נדונו שאלות שונות בצופי-תל"ם – אופי השבת,2 התפילה היצירתית (הקרויה "מעמד")3 ושאלות מהתחום החברתי, כגון: השילוב בתוך הסתדרות הצופים ויעדי הגשמה. הסמכות הקהילתית (במקרה זה תנועת הנוער) באה להחליף את הסמכות הרבנית (ולו בדמות רב רפורמי). תפקיד הרב נתפס כמורה-מחנך-מלווה ולא כפוסק.4

גישה רעיונית זו מוצאת את ביטויה הברור בנימוקיהם של בני הזוג לחופתם הריבונית בקיבוץ לוטן.

עד כה הסמכות הקהילתית בנושאים הקשורים ליהדות אכן הופעלה – הן ביהל והן בלוטן – אך רק בנושאים הקשורים לחיים הפנימיים של הקיבוץ. היה ניסיון לפני מספר שנים ביהל לערוך חופה ע"י רב רפורמי. לא היה המשך לניסיון זה, אשר הביא לעתירת התנועה ליהדות מתקדמת בפני הבג"צ, לזכות ברישום נישואים. טרם נפסק בדבר,5 אך ברור כי גם פסיקה חיובית לא היתה מספקת את ההשקפה הרעיונית המיוצגת ע"י השניים במכתבם.

החתונה הריבונית של בני הזוג בלוטן (שניהם בוגרי צופי-תל"ם) מהווה תקדים, כי היא מעלה את השאלה: האם יכולה להיווצר נורמה ריבונית-תנועתית חדשה שבה מסר של ההתחדשות הציונית-התרבותית – מסר לחברה הישראלית הרחבה.

ימים יגידו.

גשר הזיו – לוטן.


1ראה כאן – "הסמכות בתל"ם-נוער", פרק 5 חלק 1

2ראה כאן "שבת בתל"ם-נוער" – פרק 5 חלק 2

3ראה כאן "משמעות המעמד" – פרק 5 חלק 14

4ראה כאן "להבהרת המונח רב מלווה" – פרק 5 חלק 10

5פסק דין של בג"ץ ב1989- דחה את עתירת התנועה ליהדות מתקדמת בנידון.

 

מכתב לחברי לוטן – חתונה ריבונית עבורנו מהי! (נספח)

לחברים שלום,

רצינו לכתוב ל"בבית" את הרגשתנו באשר לחתונתנו. ובמיוחד בגלל שאנחנו מתייחסים לטכס החתונה בצורה שונה מהזוגות שהתחתנו בלוטן עד כה, ובתור ראשונים, או יחידים בגישתנו, רוצים אנו לברר ביחד איתכם מהי משמעות טכס החתונה עבורנו.

חתונה ברבנות

בשבילנו חתונה ברבנות אינה באה בחשבון. לדעתנו אין זכות למדינה לכפות עלינו את אופי החתונה מבחינה דתית-תרבותית. מבחינה חוקית אין אפשרות בישראל להרשם כנשואים בלי טכס דתי (אין בישראל נישואים אזרחיים). אנחנו מאמינים שהדרך במצב הפוליטי הנוכחי להלחם בכפיה זו היא על-ידי התעלמות מסמכותם המוסדית של הרבנים "מטעם" תוך יצירת אלטרנטיבות משמעותיות. לשם כך כתבנו לאגודה המנסה לעזור לזוגות שרוצים להנשא בדרך זו (הם נקראים "השרות החילוני"). מקווים לקבל מהם ומעוד אנשים גם יעוץ משפטי, במידת הצורך.

חתונה רפורמית

בשבילנו חתונה רפורמית באה יותר בחשבון, אבל עדיין היא אינה מתאימה בדיוק לרעיונות שלנו (יתכן והיינו שוקלים זאת ברצינות אם התנועה תזכה בבג"צ).* אנחנו מאמינים שהמשימה, בהא הידיעה, של יהדות מתקדמת בדורנו, היא לעבור משלב של סמכות רבנית לסמכות קהילתית. עצם חיינו בלוטן מבטאים את הרעיון הזה. חשוב לנו בחתונה לבטא את הנסיון (שעדיין לא הצליח ובקושי מתקיים) ליצור סמכות קהילתית רוחנית שנובעת מכולנו ביחד. בתהליך הלימוד שאנו רוצים לעבור (ביחד אתכם) בחודשים הקרובים, ננסה ליצור את הסמכות הרוחנית וקדושת המעמד ולא על-ידי רב שבא מהחוץ לקהילה, אפילו רפורמי.

מה נערוך כן

רוצים חתונה שבה אנו נכריז (ע"י כתובה שנכתוב ועוד ביטויים) בפניכם ובפני בני משפחותינו, לגבי החיים המשותפים. חתונה יהודית שתבטא את תחושת החובה שלנו להמשך יוחר של חיי העם היהודי. חתונה שבה חברי הקהילה הם שותפים מלאים בתהליך.

התהליך

לתהליך הלימוד אנו מייחסים חשיבות רבה. אנחנו רוצים ללמוד בזמן הקרוב כמה שיותר על ההיבטים היהודיים, משפטיים ורעיוניים של הרגשותינו בשיתוף אתכם.

מקויים ש"בסוף" העניין נדע יותר טוב מה בדיוק אנחנו רוצים. איזו כתובה? טבעות – כן או לא? שבירת כוס? האם שני השותפים אומרים "כדת משה וישראל", או נוסח אחר, ועוד הרבה שאלות.

בכל תהליך הלמידה אנחנו מקווים לשתף אתכם בצורות שונות. אתם העדים האמיתיים שלנו לחוויה הזו (לא מתכוונים לעשות משהו שלא מקובל על הקהילה בכלל). חשוב לנו מאד התמיכה של הבית גם רגשית וגם מבחינה ציבורית, אם יהיה צורך. כולם מוזמנים לדבר איתנו כמה שיותר ונשתדל שתהיינה גם הזדמנויות מאורגנות ללמוד יחד ונראה לאן נתקדם.

האתגר הזה, לממש חלומות של תנועת הנוער ומילים כמו "סמכות קהילתית" ו"מעמד" בחיים אמיתיים של אנשים מבוגרים (פחות או יותר) מאד קוסם לנו, אך אנו זקוקים לתמיכה רבה.

אסנת אלנתן                                           חנן כהן

לוטן


*בג"צ הרבנים הרפורמים להרשם כרושמי-נישואין – העתירה נדחתה ב-1989.